תפריט
כדי לשנות התנהגות, צריך קודם כל להבין אותה. סקרים, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק, ניתוח נתונים גולמיים – כל אלה כלים בדרך להבנה עמוקה של ההתנהגות שאותה אנחנו רוצים לשנות. אם אתם רוצים להבין דעת קהל, לאפיין את התדמית הקיימת שלכם, או לפענח למה המשתמשים שלכם בוחרים דווקא במתחרים – בואו נבין ביחד למה.
ארגונים שמנסים לענות על שאלות מוגדרות היטב על עמדות ודעות בקהל יעד מוגדר.
סקרים הם הדרך הכי טובה שיש לנו להבין מה הקהל שלנו חושב, איך העמדות האלה שונות עבור תת-קבוצות מסוימות בקהל שלנו, ואיזה עמדות יותר או פחות נפוצות. התוצאות שאנחנו מקבלים מסקרים מאפשרות לנו לייצר פילוחים ותת-פילוחים של קהל היעד לפי קבוצות ספציפיות, להכריע ברמת וודאות גבוהה לגבי עמדות קהל היעד שאליו אנו פונים, ולראות קשרים בין עמדות מסוגים שונים (למשל, הקשר בין עמדות לגבי וירוס הקורונה לעמדות פוליטיות).
ארגונים שמחפשים כיוונים חדשים למסרים, ומנסה להבין לא רק את עמדות הקהל – אלא את המחשבה שמאחוריהן.
קבוצות מיקוד הן כלי מחקר פחות מדויק, אך יותר מעמיק. בעוד שהמסקנות שאותן אנו מקבלים מקבוצת מיקוד קשות יותר להכללה על כלל הציבור, הן מאפשרות לנו להבין לעומק את האופן שבו קהל היעד שלנו רואה סוגיה מסוימת או מצב מסוים. בקבוצות מיקוד ניתן לאפיין את השפה שבה נרצה להשתמש מול לקוחות, להבין לא רק דפוסי התנהגות אלא מניעים עמוקים יותר, ובעיקר – לגלות לא רק את התשובות לשאלות שלנו, אלא תשובות לשאלות שאפילו לא חשבנו לשאול.
ארגונים שרוצים לבחון השערות ספציפיות – איזה מסר יותר טוב? איזה צבע יותר נכון? איך הקהל שלנו מושפע מהמסרים של המתחרים שלנו?
בעוד שסקר רגיל נותן לנו תשובה ניתנת-להכללה לשאלה ספציפית, ניסויים מבוססי סקר מאפשרים לנו לבחון קשר סיבתי באופן שלא מסתמך רק על דיווח עצמי. כך למשל, כדי לבדוק את ההשפעה של המסרים שלנו על קהל היעד, אנו יכולים לשאול אותם מה הם חושבים עליהם, אך התשובות יהיו מוטות בגלל מה שקהל היעד חושב שאנחנו רוצים לשמוע; אבל אם נציג להם מסרים שונים ונשווה את ההתנהגות או העמדות של קהל היעד בכל אחד מהמצבים, נוכל לדעת כיצד כל מסר משפיע אחרת. ניסויים מבוססי סקר הם כלי קריטי ומרכזי בעיצוב התנהגות ויכולים לשדרג כל קמפיין או אינטראקציה עם משתמשים בצורה דרמטית.
ארגונים שמחפשים best practices לשאלה התנהגותית מוגדרת היטב.
לעתים, מישהו אחר כבר עשה את העבודה בשבילנו: מישהו אחר כבר חקר איך מעלים את אחוז ההצבעה, ויש כבר תשובות על מה הדרך הנכונה למדוד הזדהות עם הארגון שבו אנחנו עובדים. במצבים כאלה, במקום לעשות מחקר ראשוני משלנו, אנחנו יכולים להתבסס על גוף מחקרי קיים בפסיכולוגיה, מדע המדינה, שיווק או פסיכומטריקה כדי להכריע בין אפשרויות שונות לקמפיין, למוצר או לשירות שלנו.
ארגונים שרוצים לשפר את ההתנהלות הפנימית שלהם או את ההכשרות שלהם.
כשאנחנו מנהלים ארגון, נורא חשוב לנו לדעת מה קורה – האם תוכניות ההכשרה שלנו מצליחות? האם העובדים שלנו מרגישים עמוסים מדי? האם הקהל שלנו מרוצה מהשירות שהוא מקבל מאיתנו? כדי לקבל תשובות שיעזרו לנו באמת, אנחנו חייבים לשאול את השאלות הנכונות. באמצעות כלים פסיכומטריים מוכרים, אוכל לסייע לכם לוודא שתהליכי המדידה וההערכה שלכם תקפים ומהימנים, ולסייע לכם להפיק את התובנות הנכונות והאמינות ביותר.